מסעדת אוברג’ין נמצאת אמנם בתל אביב הסואנת, אבל הכניסה אליה תכניס אתכם אל עולם אחר, מלא בשלווה וטעמים קסומים
הגענו אל המסעדה בשעה הכי עמוסה ביום העבודה שלנו, כמעט הכרחתי את הקולגה שלי לחגוג לעצמה יום הולדת כמו שצריך. שעת צהריים בתל אביב מלאה בשאון הרחוב אבל כבר בכניסה למלון אינטרקונטיננטל ההדור הרגשנו מיד שהגענו אל עולם אחר, עולם שמזמין אותך להותיר מאחור את טרדות היום יום ולהתמלא ברוגע אמיתי.
כיאה למלון, המסעדה רחבת ידיים ומשדרת אצילות אירופאית. קיר המסעדה עשוי זכוכיות שקופות המאפשרות הצצה על נווה צדק ועל מסגד חסן בק המפורסם הניצב בקו המים. מה שמתכתב עם הקונספט הקולינרי עליו מספר לנו אדוארד מנהל המסעדה: אוכל העשוי חומרי גלם ים תיכוניים מקומיים. שמן הזית במסעדה הוא שמן בוטיק ישראלי, הדגים הטריים גם הם תוצרת מקומית, הבשר מרמת הגולן ועוד כשהדגש הוא על בריאות והרמוניה המשולבים בכל מנה. המנות המגיעות לשולחן דווקא מזכירות את המטבח הצרפתי, הן עשויות בקפידה ומכבדות את התואר מטבח גורמה.
המנות הראשונות מוגשות אל שולחננו בחן רב. ראשונה עושה זאת מנת קוביות סלמון במרינדה שהיא למעשה קוביות סלמון נא מושרות במרינדת סויה וג’ינג’ר כבוש מעוטרות באבוקדו, צנונית וקרם מלפפונים עדין ומפתיע לטובה. לצדה סלט אנדיב בלגי, עם עלי אורגולה, תרד, תמרים, אגוזי מלך קלויים, גבינת שקדים מלוחה וויניגרט פירות. מנה מוצלחת במיוחד הייתה בייבי סלק, פרוסות בייבי סלק דקות, מתובלות בשמן זית ורוטב בלסמי מצומצם, מוגש בליווי קרוטוני פולנטה, מלח ים אטלנטי וגבינת פטה שקדים טבעונית.
כאן התעכבנו כדי להבין את הלהטוטים הקולינריים של השף אלון הירטנשטיין שנדמה שהמטבח עבורו הוא הזדמנות לשחק ולהרכיב מנות שהטעם שלהן חלבי אבל הן עשויות למעשה מחומרי גלם כגון שקדים, קמח תירס, טופו ועוד. חברתי הסועדת לצדי נהנתה מהעובדה שהמנות הראשונות טבעוניות ועם זאת נימוחות בפה העושות כבוד רב למטבח הגורמה הכשר.
מכל המנות הראשונות אהבתי ביותר את מנת סלט הקינואה שהצליחה לשלב בחוכמה בין טעמים חמוצים למתקתקים. היא הורכבה מקינואה, חמוציות, עשבים ירוקים, בצל סגול, פלפלי שטה יבשים, אפרסמון, דלורית צלויה וקראנץ’ מתקתק של אגוזי לוז. מנה לכאורה פשוטה אך בהחלט שונה.
אחרי שהשקתי כוסות לחיים של יין גוורצטרמינר עם מלכת יום ההולדת שישבה לצידי, ביקשנו מהשף הירטנשטיין לספר לנו איך הגיע עד הלום. מסתבר שהוא חולם על תחום המזון מהרגע שכמעט נולד ועוסק בזה כמעט כל חייו, לא פלא שנכנס לאוברג’ין כסו שף בגיל מאד צעיר עשרים ומשהו, במסעדה הוא חוגג כבר עשור ובכל יום הוא ממציא הפתעה קולינרית אחרת לטובת הסועדים.
האמינו לי שיכולנו לעצור כאן, אבל מי אנחנו שנגיד לא למנות כמו צלע עגל חלב בגידול חופשי מרמת הגולן, צלויה על הגריל ברוטב יין קברנה סובניון גמלא. או לריזוטו פטריות יער ושום קונפי מבושל בציר פטריות ומוגש בליווי גבינת טופו. השף הבטיח שהריזוטו טועם בדיוק כמו הטעם האיטלקי אבל חברתי שזהו אחד המאכלים האהובים עליה בעולם ציינה את מנה לשבח אבל החיקוי של הפרמזן הפעם לא ממש הצליח.
לקינוח התכבדנו בקרמו שוקולד, מונח על בצק פריך, עם טופ של דובדבני אמרנה, שטרחנו לפנות לכבודו מקום אחרון, ועם סיומת מתקתקה ושוקולדית זו סיימנו את המסע המופלא אל עולם קסום ורגוע.
התפלאנו לדעת שבהעדרנו המשיך העולם לתפקד ולגעוש, אבל השלווה שמילאה את ליבנו, והטעמים המופלאים שליוו אותנו אפשרו לנו לשוב אליו חזרה בכוחות מחודשים.
