טוצ’קה הוא כינוי בהונגרית לאמו של בעל רשת בתי אוכל בהתהוות. לא מסעדות גורמה משתחצנות, לא השקעות מפליגות בתפאורה ובצלחות, אלא מקום שבו אוהבים לאפות ולבשל, בלי הו-הא של מאסטר שפים, אבל עם הרבה ניחוח של לחם טרי האופף את הנכנסים מהרגע הראשון.
יש סניפים של טוצ’קה בקניון רוטשילד בראשון לציון וברחוב ריב”ל בתל-אביב אבל אני הגעתי לבית המאפה הקטן שליד תחנת הדלק פז מול מתחם יכין בפתח תקווה. ביום יפה אפשר לשבת שם ליד שולחנות על המרפסת. נכון, הנוף לא משהו: מכוניות מתדלקות, כביש המשמש מסלול יציאה מהעיר (רבין), ובתי מלאכה מעברו. בימים גשומים יושבים בפנים, ליד כחצי תריסר שולחנות קטנים. אבל אנחנו פה לא בשביל הנוף והעיצוב, אנחנו בשביל האוכל, וממנו יש הרבה. במיוחד לחמים מדהימים. אפילו על השלט מעל המבנה כתוב באותיות ענק “לחם, חמאה ומה שביניהם”. אז שימו לב, למרות שהמטבח במקום מנפיק קישים ופסטות, מרקים וסלטים, עוגות וקרואסונים, תפאורת סלסילות הלחם היא ההולמת אותו ביותר. כל יום אופים שם לחם מיוחד. לחם סלק כבר אכלתם? ויש גם לחם בצל ופלפלים, לחם תפוחי אדמה וביום שישי חלת תאנים בציפוי שקדים, חלה מקמח מלא, עוגת תותים וקציפות ביצים. חגיגה. אם אין זמן, אפשר לקנות ולקחת הביתה, אבל כדאי גם לשבת ולנשום את הריחות המשכרים של המאפיה ושל המטבח. עד לפני זמן קצר, טוצ’קה הייתה בעיקר מקום לארוחות בוקר. באחרונה היא עברה הסבה לארוחות צהריים, ולכבוד המעבר הגעתי להתרשם ולטעום.
ביום בואי, מרק היום היה כתום והוא הוגש עם סלסילת לחמים (32 שקלים). אחריו הוגשה שקשוקה אפויה בתוך “קערה” של לחם כפרי עבה ופריך, שזה עתה יצא מהתנור, מלווה בקעריות קטנות של שמנת חמוצה זרויה מלח גס, טחינה לימונית, זיתים בשמן, סלט ירקות ומיץ טבעי (המומלצים לדעתי: תפוגזר ותפוסלק). 52 שקלים.
אוהבים פטריות? אל תוותרו על הפסטות עם הרבה פטריות יער, שמפיניון ופורצ’יני (54 שקלים).לאוהבי חצילים ממליצים שם על רביולי חצילים קלויים עם עגבניות שרי, עלי בזיליקום ושום (62 שקלים). ויש גם מעדן סלט (סלט כמעדן? המשיכו לקרוא ותבינו), בשם “רוזנלטס”, המכיל חסה, עלים ירוקים, פקאנים מסוכרים ואגס ביין (56 שקלים).
ובכל זאת, הכוכבים הגדולים של המקום הם המאפים. אפשר להכין למשל כריך קממבר בבאגט דגנים עם חמאה, דבש, צנונית ורוקט (20-38 שקלים תלוי בגודל) וללוות אותו בשילוב מנצח של סיידר תפוחים וקינמון חם (16 שקלים).לשתות קפה הפוך עם קרואסון חמאה או שוקולד מאפה הבית (18 שקלים), ולהבין מדוע אני טוענת שפתח תקווה משתדרגתמעיר בעלת סטיגמה של פרובינציה רדומה, למרכז תוסס של מסעדות ופאבים.
גמרנו לאכול? כדאי לקנות ולקחת לחמי מחמצת עבודת יד, וכיכרות זיתים, צימוקים, אגוזים, תמרים, עגבניות, זרעי שיפון, וסלק. ולא לוותר על קינוחים. למשל “פינו” (25 שקלים), שהוא סטריפ של מוס פרלין, ביסקוויט שוקולד וגנאש שוקולד מריר. למשל בריוש פטל (14 שקלים). למשל מארי (בצק פריך, מוס ריבת חלב וקרם בננה), או משלין (קרם שוקולד טונקה, קונפי פירות טרופיים ושוקולד חלב. בפתח תקווה – הייתם מאמינים?
