ישראפוד 33: תירס סגול ותותי אינקה מפרו, בירה מחצי האי קרים, חלבה משכם – האומות המאוחדות של תעשיית המזון, הגיעו לתל אביב
סין, הודו, פרו ותורכיה, כן תורכיה עם חברת פסטות בשם אנקרה, פתחו הבוקר דוכנים בגני התערוכה בתל אביב בתערוכת ישראפוד ה-33, תערוכת המזון הבינלאומית הגדולה, שתישאר פתוחה שלושה ימים והתכנסו בה יותר מ-200 יצרני מזון וטכנולוגיות בישול ומטבח בתערוכת הוטקס. האטרקציה הגדולה בתערוכות כאלה היא כרגיל בתחום החידושים.
וכאלה יש גם השנה. תירס סגול מפרו, למשל, ממנו מכינים לחם בריאות הכולל גם קינואה, ופתיתים של דגני בוקר. תמרים עגולים שונים מכל מה שהכרנו, הישר מסין. ואפילו חלבה פלשתינית משכם.
החידוש הטכנולוגי הבולט הוא מכשיר המזהה חיידקים במזון כבר בשלב הייצור. הישראלים אוהבים לטעום חידושים, וההסתערות על התערוכה יוצרת תורים מרשימים בכניסה. ובצדק. אפשר להתרשם שם ממוצרים של יין וליטא, פולן ורוסיה (הרוסים שלחו בירות, משקאות קלים ואלכוהול מחצי האי קרים), הודו וגרמניה.
אבל הנציגות הבולטת ביותר היא כמובן לתעשיית המזון המקומית, אחת המשגשגות והגדולות ביותר בישראל. שטראוס, שסטוביץ, מאפיית ברמן הגדולות, לצד יצרנים קטנים כמו “משק עץ השדה” מיצהר.
פינה מעניינת במיוחד הקימה עמותת מזון ומכולת המתאמצת לסייע לאלפי המכולתניקים שאיבדו פרנסה בגלל השתלטות הרשתות הגדולות. העמותה פתחה מחסני ענק עם אלפי מוצרי מזון בצפון הארץ ובדרום, ובתערוכה היא מראה חלק מאלה, כולל פירות וירקות.
השף טיירו דרפו, שהמסעדה שלו בצרפת היא בעלת שני כוכבי מישלן, אורח כבוד בישראפוד, ידגים בה את המיומנות שלו בבישול פרחי מאכל ותבשילים עתירים צמחים טריים, מהם הוא רוקח ארוחות קלות ובריאות.
וחבורה נכבדה של יצרני ומשווקי מזון כולל רמי לוי, מנכ”ל שיווק השקמה, ראובן שליסל מחברת שליסן להימן, יהודה לניאדו מנכ”ל אושר עד, אירם גרייבר נשיא חבתר ויליפוד ורבים אחרים, יערכו התכנסות בה ידונו באתגרי שוק המזון הישראלי לשנת 2017.
ראובן שליסל שדיבר בפתיחה, הציג ארבעה סעיפים המעסיקים במיוחד את השוק המזון הישראלי: התרסקות הקמעונאים הקטנים. החשיפה ליבוא. גידול המותג הפרטי ברשתות השיווק הגדולות. וחסמי היבוא המפריעים להורדת מחירים, כמו המכסים על יבוא שמן זית, חמאה (40% מיסים מוטלים על היבוא שלה!), חלב, שימורי תירס ועוד הרבה.
אבל את המבקרים בתערוכה האקטואליה הבוערת הזו לא מטרידה. הם טועמים בשר טבעוני פה, סוכריה סינית שם, מתפעלים מהעובדה שיש דוכנים מאנקרה ומשכם,
ומשתכנעים במו הפה והחך שישראל לא מבודדת על מפת המזון של העולם, ובשורה התחתונה, שמיני המזון המיוצרים בארץ אולי יקרים עדיין, אבל הם הכי טעימים.
צריך לדגום כדי להבין. שווה ביקור כבר אמרתי?
