מותג חדש משלב בין גלידה אלוהית לבין מאפים מענגים, ביקור בממלכת הגלידה החדשה של תל אביב
עד היום, הגשה של גלידה בגביע המוכר הייתה המראה הקלאסי והנורמטיבי שאנו רגילים לראות.
כאשר בחלק מהמקומות היו שידרוגים, כמו למשל גביעים טבולים עם ציפוי סוכריות בשלל צבעי הקשת ואצל אלו שממש השקיעו, היה אפשר למצוא שוקולד מוצק בתחתית הגביע מבפנים,
אבל פה זה נגמר? זה הטופ של ה-טופ…? אז זהו, מסתבר שלא, היינו רעבים להמצאות חדשות.
זה היה עניין של זמן עד שנקבל משהו חדש, מעניין, כזה שיביא קהל שיצביע ברגליים. המתנו לא מעט, אבל זה קרה-הטרנספורמציה לגלידה לא איחרה לבוא. והיא הפתיעה את כולנו ובגדול.
המהלך הראשון, עוגיה וגלידה! (בדיוק כמו שרשמנו במבחן האחרון), המדינה כולה הייתה באקסטזה…
אין לנו כל ספק שמישהו כאן הביא רעיון חדש והפידבקים, היו חיוביים ומלאי הערצה.
אנשים המתינו שעות בתור ובשביל ספסל פנוי (ברחוב כמובן) הייתם צריכים לשמור מקום יום מראש, כי בגלידרייה כבר לא היה מקום לשבת.
ובזמן שאנו עוד אוספים את שאריות פירורי העוגילידות שהתפזרו להן במרחב,
כבר התבשרנו על חבר חדש שהגיע אלינו ואיך לא, הישר לתל אביבה שתמיד מקבלת את כולם באהבה מבלי להפלות [:
כששמענו עליו לראשונה, לא בדיוק הצלחנו לעשות את החיבור בין חומרי הגלם שמרכיבים את המנה-תהינו אם זה נכון… איך ניתן לשלב בין לחם וגלידה?? הרגשנו שהעולם השתגע, באמת… שהרצון להמציא עבר גבולות חדשים.
תודו שזה נשמע כמו חלק מבדיחה שיובל המבולבל מספר לילדים שלכם בהופעה. רוצים לנסות משהו?
תגידו לעצמכם את המשפט הבא, אבל בטונציה והדיבור המוכר של יובל המבולבל, “ילדים…! אתם יודעים מה בא לי??? בא לי גלידעעעע. בפיתעעעע!”
נו, עבד לכם?
עד שהצלחנו להבין כי לא מדובר באמת בלחם, כן נו, אותו אחד שאנחנו רגילים למרוח עליו שוקולד או גבינה עם זיתים בבוקר, אלא במאפים וקינוחים, הבנו שיש פה משהו מעניין.
אז אחרי שהתבלבלנו וצחקנו לנו, פשפשנו בחשבון האינסטגרם של.Ooh Lala
מי שלא מכיר, זו גלידרייה חדשה שהביאה קונספט חדש לארץ ובו אוכלים גלידה בתוך מאפים מתוקים.
מדובר ביזם שהביא למיזוג בין מאפיית לחמים ובוזה-הגלידרייה.
מאפיית לחמים למי שלא מכיר, היא אושייה בפני עצמה, אין תל אביבי אחד שלא מכיר אותה ולא בכדי…
ובוזה חברים, אחת הטובות שיצא לנו לסקור ולטעום.
החיבור בין שתי המגה דיוות (כל אחת בתחומה), הוא זה שאילץ אותנו לבדוק במה מדובר.
המאפייה/קונדיטוריה והגלידרייה ממוקמות אחת ליד השנייה וזה יתרון אדיר.
בואו נגיד שזה חלומו של כל בעל פלאפלייה-מאפייה צמודה שבמקרה שלו תספק לו פיתות בלי להתאמץ.
בהתחלה טעינו כאשר נכנסנו בטעות למאפיית לחמים וחיפשנו גלידה בין ערימות המאפים והלקוחות.
מיותר לציין שכמעט והלכנו לאיבוד בין שובלי הריחות המדהימים שאפפו את המקום.
לבסוף הצלחנו לאגור את הכוחות ולעזוב את המקום כדי לחפש את אשר התכנסנו בשבילו.
ת’כלס, לא היה קשה להבחין בחלון הראווה שהיה מעוטר באין ספור מדבקות.
מצאנו עצמנו עומדים מחוץ לגלידרייה מסוקרנים ותוהים האם כשניכנס יובל המבולבל יקפוץ מתחת לדלפק ויגיד “גלידעעע בפיתעעע!”
אז לא, “מר.עגבנייה” לא היה שם, אווירה צבעונית, ססגונית ושמחה כן וכך גם המוכר שקיבל אותנו עם חיוך רחב.
כמו שכבר אמרנו, הגלידה היא ייצור בלעדי של בוזה. אבל זו לא אותה גלידה מוכרת שאתם רגילים לראות במקררים. בדלפק מאחור יושבות להן בנחת שתי מכונות ידידותיות שמייצרות מרקם חדש ומעניין, משהו בין גלידה אמריקאית לרגילה והמוכרת.
אל תצפו לקבל 30 סוגים של טעמים, יש 4 טעמים לבחירה.
בכל מכונה 2 טעמים, שגם ניתן לשלב ביניהם בלחיצה אחת.
מסטיק – לטבעונים שביניכם, נגיד שהחלב הרגיל הוחלף בחלב קוקוס (והוא לא מורגש).
למרות שאחנו לא אנשים של טעמים כמו מסטיק, הטעם מיוחד במינו. אין לנו ספק שאוהבי המסטיק יעופו עליו. הוא עדין, מתוק בדיוק במידה הנכונה והטוויסט… חבוי עמוק במעמקי הטעם, צריך לנסות כדי להבין, לא משהו שעובר דרך המקלדת. מיותר לציין שאהבנו?
הטעם השני באותה המכונה הוא עוגיות חמאה – לא אלו הבריטיות בקופסאות הפח הכחולות (למי שמכיר). שונות, כאלו ישראליות שמאוד מזכירות את המקור אליו כיוונו, מבלי ללכת לאיבוד בדרך. טעם העוגיות ניכר ומתקבל באהבה בפה. רמת טעם העוגיות הוא לא ברמה כזו דומיננטית שתסיט אתכם הצידה. הוא יושב בול במקום ולדעתנו יעבוד עם כל בחירה שלכם מהמאפים.
קרמל מלוח – יש ארבעה סוגים של אנשים בעולם. כאלו של מתוק, כאלו של מלוח, כאלו של “אני אוהב גם מלוח וגם מתוק” ואחרונות חביבות, נשים בהריון [:
המליחות מורגשת מסביב וזה חשוב לקבלת התוצר הסופי, טעם הקרמלי ממש נחמד ומאפשר בקלות להרגיש את ההפרדה בין שניהם-מלוח ומתוק מקורמל.
אנחנו פחות התחברנו לשילוב של מלוח ומתוק יחד בקונספט הזה, אבל יש מצב שעוד נתרגל לשילוב. מה אתם אומרים, זה טעם נרכש?
מסקרפונה – בהתחלה ניסינו להבין באיזה טעם מדובר, כי לא שמענו את ההסברים של המוכר, היינו עסוקים בלטעום ולרייר על המאפים. הרגיש לנו שאחד ממרכיבי המנה הוא חמאה ולגבי הטעם השני, חשבנו מדובר במתיקות של וניל… אבל טעינו-היה זה מסקרפונה.
(וניל מאוד אהב).
וקדימה לבחירה של המאפים!
ממה שסיפרו לנו, מגוונים מדי פעם עם סוגי המאפים על המדף, אז מה שאנחנו ראינו נכון לאותו רגע זה קרואסון, פאי תפוחים, פחזנית, עוגת בראוניז ומילפה-(בצק עלים ממנו מורכבת עוגת הקרמשניט).
שחיתות מס’ 1 – קרואסון! בשילוב של מסטיק, עוגיות חמאה, עם זילוף של רוטב אגוזי לוז ו… סוכריות קופצות!
האמת, לא האמנו שזה יהיה כל כך טעים. שילוב של קרואסון וגלידה?! כל ביס היה חלום אחר…
לא השארנו פירור, לא מהקרואסון, לא מהגלידה ובטח שלא מהסוכריות הקופצות.
הכל ישב מעולה! המסטיק שהיה הפתעה גדולה, הרגיש מאוד בנוח בתוך הקרואסון ויצר מיזוג של טעמים מופלאים.
שחיתות מס’ 2 – ריבוע מפנק של עוגת בראוניז עם גלידת מסקרפונה, קרמל מלוח וזילוף של קרם וופל (לואקר), סוכריות תות ופירורי קראמבל (מעולה)!
תראו, ביחס למנה הראשונה שטעמנו, היה לנו קצת ספקות.
שלא תטעו, המנה הייתה נחמדה, למרות שלא עפנו על הקרמל מלוח.
העוגה הייתה מצויינת וכך גם גלידת המסקרפונה שתרמה למצב הרוח הטוב.
אז מה היה לנו היום,
במידה והיינו צריכים לבחור טעם, זה כנראה היה מסטיק, עוגיות חמאה ואולי גם המסקרפונה (תלוי באיזה יום אתם תופסים אותנו).
לדעתנו, מישהו שם במערכת עלה על נקודת התורפה והבעייתיות של גלידה במצב הצבירה הרגיל והמוצק, נכון לקונספט הזה, מה שהיה יכול להוריד את הסיכויים שלה להשתלב כראוי בתוך המאפים או לחילופין, עליהם.
הח’ברה האלה שם באו לה לה נגעו בדיוק בנקודה הנכונה וייצרו גלידה במרקם קטיפתי, רך והיסטרי, שמתמזגת בצורה יוצאת מן הכלל עם כל מה שתשימו בדרכה.
עוד יתרון משמעותי לשימוש במכונת הגלידה והמזיגה, הוא היעילות וההתעסקות המיותרת בכל הקשור לצורת עבודה וניהול נכון של זמן.
התוספות – גם כאן יש חידושים שלא הכרנו לפני כן, כמו פירורי קראמבל, סוכריות קופצות וכאלו שמצופות בטעם ליים חמצמץ.
המאפים – מה עוד אפשר לומר על אחד מהמקומות שאופים את הבצקים היותר ממכרים ומעניינים שיצא לנו לטעום, והשוס! הם שכנים [:
אז מי שלא תהיו, אוהבי גלידה משובחת, מאפה מעולה, או כאלו שאוהבים שינויים חיוביים ודברים טובים, יש לכם בית חם.
מה שעוללתם לנו OOH LALA…
בלוג שוקו וניל
הפייסבוק של שוקו וניל
או לה לה,
אבן גבירול 125, תל אביב.
