כניסה אל מסעדת מאפו היא מסע בלתי נגמר אל גן העדן של קולינריה עדכנית בינלאומית
שמועה גונבה לאוזני כי ניר צוק פתח מסעדת שף חדשה במלון פרימה בתל אביב בשם ‘מאפו’, זאת לאחר שצבר קילומטרז’ נאה במסעדות בבעלותו כמו קודיליה, jaffa, טרקלין הויסקי קלאב ונועה. השמועה אמרה כי מדובר במסעדה כשרה שמנסה, לשם שינוי בענף המסעדות הכשרות, לכבד את האינטליגנציה הקולינרית של הבאים בין בשעריה.
לארוחה המיועדת הזמנתי את חברתי התל אביבית שמאז ומתמיד נוהגת לטעון באוזני כי אין מקומות כשרים ראויים בתל אביב, ומכיוון שלא ידעתי למה לצפות, הרשתי לעצמי להיות מופתעת לטובה או לרעה. אך כבר בכניסה לחלל המסעדה המעוצב הרגשתי שזה הולך להיות ערב של סיפור אהבה, כשהקריאה הראשונה שנמלטה מפי הייתה ‘מרגיש פה כמו בחו”ל’. אכן מהרגע שחצינו את מפתן המסעדה נדמה שהותרנו מאחור את עולם הטרדות היום יומי ונכנסו אל תוך חלל מעוצב למשעי המהווה עולם מקביל המלא בנינוחות, שלווה ואלגנטיות.
את הערב פתחנו בישיבה על הבר כשכוס קוקטייל מהודרת ביד כל אחת, איך יודעים שמי שיושבת מולך היא חברה טובה? כשאנחנו נפגשות אחרי חצי שנה וכבר המשפט הראשון שלה חושף את כל הסודות וזה עוד לפני שהיא התבשמה מהאלכוהול.
אל השולחן הזמנו את מנות הכבוד בזו אחר זו לפתיחת הערב באופן רשמי. לצד לחם הבית שהוא למעשה פוקא’צה ובייגל ירושלמי הנאפים בעבודת יד במקום. ראשונה הגיעה מנת חזה אווז שנצלתה באיטיות במשך חמש שעות עם אוכמניות שחורות וקרמל תבלינים, לצדה הונח טרין כבד אווז עם דבלים כבושות, בתוך סלסלה נאה הונחו גם סיגר קלאב עם עגל נימוח וכדי להשלים את המראה הנהדר שניצב בפנינו הופיעה מנת ריזוטו של פריקי, ארבוריו ותרד.
בחרדת קודש נגסנו אט אט מכל הטוב הזה, כשהוא מצדו גמל לנו בשכבות של טעם שנמסות אל תוך הפה. מה שמאפיין את סגנון האוכל ב’מאפו’ הוא שימוש בחומרי הגלם הים תיכוניים המשובחים ביותר והפיכתם למזון עילאי באמצעות עבודת יד מוקפדת וידע מדויק ברזי המטבח.
ניר צוק הוא מסעדן בעל רזומה לא מבוטל, אך את פרסומו הוא גם קיבל בזכות תכניות הטלוויזיה בהן שימש כמגיש בין היתר צוקריה, החגים על פי צוק, אוכל זה כל הסיפור, מדריך לקפה, ושף בהפתעה.
השקנו שוב כוסות לחיים, המתקנו שוב סודות של חברות טובות, וציינו לעצמנו שמנת הסיגר קלאב היא הלוקחת בסיבוב הזה. בדרך כלל בשלב הזה אין בכוחי להמשיך אל המנות העיקריות. אבל הבישול של ניר צוק הופך את המזון למעודן כל כך שאין בו את הכבדות המאפיינת סעודה רגילה.
אנחנו מביטות בסועדים ותוהות מאיזה עולם הם מגיעים, מכיוון שמדובר במסעדה הממוקמת לצד לובי מלון פרימה היא מאופיינת בתיירים רבים, לצדם משפחות בוגרות שחוגגות כנראה אירוע משפחתי באלגנטיות המתבקשת, אנשי עסקים ומעט זוגות.
המקום הוא יוקרתי בכך אין ספק על אף שהמחירים מהווים תמורה מלאה בעד תענוג הסועדים. מנה עיקרית למשל של טורטליני אווז בקרם קשיו וצלפים שהונחה לפנינו ברוב רושם, מחירה עומד על 89 שקלים. בלוטין עוף ממולא עגל, לצד פירה שמאלץ מחירה 76 שקלים.
הטעמים אכן שונים מיתר המסעדות הכשרות שהכרתי וכשצוק נשאל על כך הוא משיב שהוא מתעקש למצוא פתרונות לטעמים הזקוקים לעידון. כך למשל הוא משתמש לעיתים בשומן אווז במקום חמאה במאכלים המלווים את מנות הבשר.
לסיכום שלב המנות העיקריות הצטרפה אלינו לשולחן מנת ספישל של חזה טלה בצלייה איטית עם תמרים ממולאים בעגל ופירה שמאלץ . בשלב זה מצאנו את עצמנו שקועות בשיחת נפש, משלימות פיסות מידע תוך שאנו מתענגות על הטעמים והניחוחות המונחים על השולחן .
רגע לפני שהרמתי דגל לבן והודעתי שהאירוע הסתיים הגיע הקינוח, עוגה בקונדיטוריה אישית שכבות של פרג ומרנג ועוד כל מיני דברים טובים שכבר לא הצלחתי לזהות. הודינו עמוקות לכל מי שטרח בסעודה, הענקנו בליבנו את כוכבי המישלן הפרטיים שלנו לניר צוק ויצאנו החוצה חזרה אל העולם האמיתי.
